הבלוג שלנו

יש רגע שהורים לא שוכחים – כשהילד שלהם מתיישב לראשונה על פוני, מחייך חיוך גדול, ומסתכל אחורה כדי לוודא שרואים אותו. זה לא סתם פעילות. זה משהו אחר לגמרי. בחוות אביטל בגן לאומי נחל אלכסנדר, רכיבה על פוני היא אחת מהחוויות הנפוצות והאהובות – ולא בכדי. הפונים בחווה מאומנים ומורגלים לעבוד עם ילדים, רגועים בטבעם, וסבלניים גם כשהרוכב הקטן עוד מגשש את דרכו. למה פוני ולא סוס גדול? הגובה הנמוך של הפוני יוצר תחושת ביטחון מיידית. הילד רואה את הקרקע קרוב, מרגיש שהוא בשליטה, ולא מתעסק בפחד מ

יש פעילויות שילדים עושים ושוכחים תוך שבוע. ויש פעילויות שהם מספרים עליהן לחברים בבית הספר למחרת, מבקשים לחזור אליהן שוב, ומדברים עליהן בארוחת ערב. רכיבה על סוסים היא מהסוג השני. בחוות אביטל, השוכנת בלב גן לאומי נחל אלכסנדר, ילדים מגיעים לרכיבה לראשונה עם מעט חשש והרבה סקרנות. הם עוזבים עם משהו שקשה להסביר במילים – תחושה שהם יכולים. שהם הובילו בעל חיים גדול ועוצמתי, שהוא הקשיב להם, ושהם היו שם ממש. למה רכיבה על סוסים היא לא עוד פעילות לילדים? כשילד יושב על סוס, כל גופו עובד. ש

יש הבדל גדול בין לרכוב על סוס לבין לדעת לרכוב על סוס. הראשון קורה בפעם אחת. השני הוא תהליך – ותהליך שהרבה אנשים, ברגע שמתחילים אותו, לא רוצים לעצור. בחוות אביטל בגן לאומי נחל אלכסנדר, שיעורי הרכיבה נבנו על עיקרון אחד פשוט: כל רוכב מתקדם בקצב שלו, אבל לא לבד. המדריכים בחווה – מוסמכים, מנוסים, חלקם בעלי רקע תחרותי – מלווים כל תלמיד מהשלב הראשון ועד שהוא מרגיש בבית על הסוס. למה שיעורי רכיבה הם לא מה שרוב האנשים מדמיינים? כשאנשים שומעים "שיעורי רכיבה" הם לפעמים מדמיינים מסגרת נוק

שבת בבוקר. הילדים ערים מוקדם, כולם מחפשים מה לעשות, והספה כבר לא מספיקה. יש אנשים שבשבת כזאת נוסעים לקניון. ויש אנשים שנוסעים לחוות אביטל – ומגלים שזו לא אותה שבת. בחוות אביטל, השוכנת בלב גן לאומי נחל אלכסנדר, שבת היא יום מיוחד. המשפחות מגיעות בבוקר, הילדים עולים לאוכף, ההורים לפעמים מצטרפים, ועגלת הקפה עם הבורקס הטורקי מחכה בסוף. זה לא יום "עוד פעילות" – זה יום שמדברים עליו בשישי הבא. למה דווקא שבת? בשבת אין לחץ של שעות. אין צורך לרוץ לפעילות הבאה. הילדים לא מחכים לסיום – הם

חוות סוסים פתוחה בשבת היא לא דבר מובן מאליו. רוב המקומות שמציעים פעילות עם בעלי חיים פועלים בימי חול בלבד, ומשפחות שמחפשות משהו מיוחד לשבת מוצאות את עצמן חוזרות לאותן אפשרויות שחוקות. חוות אביטל היא יוצאת דופן – ובגלל זה היא הפכה ליעד מבוקש כל כך בסופי שבוע. בגן לאומי נחל אלכסנדר, כשעה מתל אביב, מחכה חווה עם למעלה מ-40 סוסים, צוות מנוסה, מסלולי טבע מרהיבים ועגלת קפה עם בורקס טורקי. כל זה פתוח שישי-שבת בין 8:00 ל-17:00 – ומי שהגיע פעם אחת, בדרך כלל חוזר. מה מייחד שבת בחוות אבי

לא כל סוס הוא סוס רכיבה. זה נשמע משפט פשוט, אבל מי שמגיע לחוות אביטל לראשונה מבין אותו מהר מאוד. כשמתקרבים לסוס שמאומן לעבודה עם אנשים – הוא לא נסוג, לא מתרגש, לא נבהל. הוא פשוט מסתכל עליך, ומחכה. זה לא מקרה. זה תוצאה של בחירה מדוקדקת, אימון ממושך, ויחס יומיומי שנבנה לאורך זמן. בחוות אביטל בגן לאומי נחל אלכסנדר, כל אחד מלמעלה מ-40 הסוסים נבחר לא רק לפי מראהו – אלא לפי האופי שלו, הסבלנות שלו, והיכולת שלו להעניק לאדם שמולו תחושה שהוא בטוח. מה הופך סוס להיות "סוס רכיבה"? סוס רכי

הרבה פעמים אנשים מגיעים לרכיבה טיפולית אחרי שניסו דברים אחרים. אחרי שישבו בחדרים, מילאו טפסים, עברו הערכות. ואז הם עומדים ליד סוס – ולא צריך לעשות כלום. הסוס מרגיש אותם. ומגיב. זה לא פשרה. זה לא "אפשרות עבור מי שטיפול רגיל לא עוזר לו". רכיבה טיפולית היא גישה מקצועית, מוכרת ומבוססת, שמשלבת פעילות פיזית עם עבודה רגשית בדרך שקשה לשחזר בשום מסגרת אחרת. מה משמעות "טיפולית" בהקשר של רכיבה? רכיבה "רגילה" היא פעילות. רכיבה "טיפולית" היא תהליך. ההבדל הוא לא בסוס ולא בשביל – הוא במטפל